מסורות חתונה מרחבי העולם
יש דברים שנחשבים ל"חובה" בחתונה: זר הכלה שנזרק לקהל, "משהו חדש, משהו ישן, משהו שאול, משהו כחול". אבל זו רק דרך אחת לחגוג. אם נביט במדינות אחרות, נגלה שלכל מקום יש רעיון אחר לגמרי לגבי איך חתונה אמורה להיראות!
היום הגדול שלכם תמיד יהיה מיוחד, כי הוא כולו עליכם. אבל אם אתם מחפשים עוד השראה לטקס ולאירוע, המשיכו לקרוא והכירו כמה מסורות חתונה מרתקות מרחבי העולם.
עבודת צוות — גרמניה.
האם האהבה שלכם חזקה מספיק כדי לנסר בול עץ לשניים? בגרמניה, זוגות שזה עתה נישאו צריכים לעבוד יחד כדי לנסר בול עץ לשניים מול כל האורחים. הטקס נועד להראות את היכולת שלהם להתמודד עם בעיות ולתקשר היטב בתוך הנישואים.
לקחת את זה ברצינות — קונגו.
בקונגו, אם הכלה או החתן מוצאים את עצמם מוצפים באושר לקראת החתונה, עדיף שירסנו את עצמם – אם הם מחייכים כל היום, זה נחשב סימן לכך שהם לא מספיק רציניים לגבי הנישואים!
לא, תודה, אני אנהג — סין.
בסין, אין צעדה אל החופה. במקום זאת, הכלה נישאת באפיריון כלולות, כשהיא לובשת מסורתית רעלה אדומה ומעליה מחזיקים מטרייה אדומה – בדרך כלל אמה או מלווה. הצבע האדום מסמל בסין אומץ, מזל ואהבה, והמטרייה נועדה לעודד פריון.
תספורת וגילוח — יוון.
ביוון, ה"קומפארוס" של החתן, כלומר השושבין, ממש מטפח את החתן ונותן לו גילוח רענן. אחרי שהוא מסיים, חמותו הטרייה מגישה לחתן ארוחה של דבש ושקדים.
לירוק על הכלה — קניה.
לפי שבטי המסאי, יש דבר כזה "יותר מדי מזל טוב". כשבני הזוג יוצאים מהטקס, אב הכלה יורק על ראשה ועל חזהּ כדי שלא "יקלקל" את מזלם הטוב. נקווה שיש לה מנקה יבש בהישג יד!
ריקוד למכירה — פולין.
בקבלת פנים פולנית, אל תתפלאו אם תבקשו מהכלה לרקוד והיא תשיב: "שילמת?" המסורת היא לקנות ריקודים עם הכלה מהשושבינה – התרומות מיועדות למימון ירח הדבש של הזוג הטרי!
איפה הנעליים שלי? — הודו.
בטקס הודי, אחיות הכלה גונבות את נעלי החתן לאחר שהוא נכנס לאוהל החתונה. לפני שהוא יוצא, החתן חייב לשחד את האחיות כדי שיחזירו לו את הנעליים.
אל תתנו לעוף לברוח — מונגוליה.
לפני שזוג מונגולי נישא, הם חייבים לשחוט אפרוח, כשהם מחזיקים יחד את הסכין, ולמצוא את הכבד. רק אחרי שמוצאים את הכבד, אפשר לקבוע תאריך לחתונה.
חטיפת כלה — רומניה.
למרות שהמנהג נפוץ במיוחד ברומניה, אי אפשר לייחס אותו רק למדינה אחת במזרח אירופה – המסורת קיימת במדינות רבות, בהן גרמניה, רוסיה והקווקז. "חטיפה" מבוימת של הכלה לפני החתונה, שבה הכלה "נחטפת" על ידי חברים, שושבינים או מפעילים שכורים, והחתן צריך לשלם כופר כדי להחזיר אותה – היא פשוט חלק מהכיף. הכופר יכול להיות כסף, משקאות או אפילו מחוות רומנטיות.
פעמונים מצלצלים — גואטמלה.
בגואטמלה, אמו של החתן שוברת פעמון לבן מלא באורז, קמח ודגנים כדי לקבל את בני הזוג לטקס. הפעמון מסמל פריון.
הראש בעננים, הרגליים על הקרקע — אירלנד.
אם כלה אירית לא רוצה להיחטף על ידי פיות רעות, עליה להשאיר רגל אחת על הרצפה כל הזמן. אולי עדיף לה פשוט לוותר על הריקודים.
תדרכו עליי — פולינזיה הצרפתית.
לאחר חתונה באיי מרקיז שבפולינזיה הצרפתית, קרובי המשפחה של הזוג הטרי שוכבים זה לצד זה על הקרקע, בזמן שהזוג צועד על גבם. עדיף מזה על גחלים לוחשות.
זפת ונוצות — סקוטלנד.
תשכחו ממסיבת רווקים רגילה. בסקוטלנד, החתן והכלה נתפסים על ידי חבריהם ביום שלפני הטקס ומכוסים בחומרים כמו מולסה, צבע, אפר, פרחים ונוצות, ואז מובלים ברחובות לעיני כל אנשי העיירה. למרות שזה נראה כמו השפלה מיותרת, המנהג נועד בעצם להרחיק רוחות רעות.
בלי כדור ושרשרת — שבדיה.
לא קל לקנאים שמתחתנים בשבדיה, כי אם הכלה קמה מהשולחן, החתן הופך למטרה לכל אישה שתרצה לגנוב ממנו נשיקה. ואם החתן זה שעוזב את החדר, הגברים השבדים רשאים גם הם לנשק את הכלה.
יוני אהבה — הפיליפינים.
לאחר טקס חתונה בפיליפינים, הכלה והחתן משחררים לאוויר זוג יונים לבנות (זכר ונקבה). היונים נועדו לסמל ולעודד חיים של שלום והרמוניה בין בני הזוג.